Netzstadt – Designing the Urban \ by- Oswald F. & Baccini P.
הערת המסכם: המיספור בסוגריים מפנה למספרי העמודים בספר (ניר מועלם).
מבוא
הספר מבקש לתת ניתוח מדעי לתופעה האורבנית (6). שיטת המחקר אומצה בפרויקט בשם Synoikos אשר בוצע במכון הטכנולוגי בציריך בשיתוף ארכיטקטים צעירים. מחקר זה התמקד באיזור בשוויץ ובו מפגש דרכים אירופאיות עם דרכים שוויצריות מקומיות.
Netstadt על פי המחברים הוא מודל להבנה אורבנית, אך גם כלים מתודולוגיים לניתוח חיים אורבניים. כלים אלה פותחו תוך מחקר ולימוד חיי האנשים באיזור המחקר. עיקרו ביוזמה של אוסוולד (ארכיטקט) ללמוד איזורים עירוניים שאינם במרכז העיר או בעיר עצמה, אלא מצויים בתווך שבין מקומות. אוסוולד היה חולף על פני איזור כזה במסעותיו בין העיר ברן לציריך בשוויץ. בא'ציני, הנו מדען אשר הביא שיטות מדעיות לחקר האיזור. ביחד נוצרה שיטה אינטרדיסציפלינרית למחקר. המוטו של קבוצת החוקרים היתה כי "אין לאף תחום ידע עדיפות על פני תחום ידע אחר" (7).
פתח דבר
המחברים מזהים "אורבניות חדשה" שאותה יש לחקור. מודל ה- Netstadt עוזר לתאר את אורבניות זו (8). קרי מדובר על מודל דסקריפטיבי המסייע לאפיין את טבעה של התופעה האורבנית במקום מסוים. אולם לא מדובר רק על מודל אלא על כלי מחקר והבנה: המודל מספק כלים לניתוח הסביבה האורבנית וליצירת מאפיינים אורבניים חדשים. הוא מסייע גם בבחירת כלים אלה בהתאמה לסביבה המדוברת.
סט ראשון של הכלים ענינו בניתוח סיסטמטי, מורפולוגי של התופעה העירונית,] בהסתמך על מאפיינים של טריטוריה ונוף. סט שני כולל ניהול מצרכים בסיסיים בסביבה העירונית כגון מים, מזון ואנרגיה. מדובר , אם כן, בסט כלים פיזיולוגים לניתוח עירוני. המודל גם מאפשר שילובם של סטים נוספים לניתוח.
המודל מיושם באופן הבא: בשלב הראשון מאתרים איזור \ פרויקט עירוני וחוקרים את מיקומו בתוך מתחם רחב יותר בשיטת ה"רשת" – Network Approach . אח"כ מבצעים ניתוח מורפולוגי המוביל להערכה ראשונית של המאפיינים האורבניים. הניתוח בשלב הבא עניינו בגילוי כיצד מאפיינים מוסדיים, חברתיים וכלכליים, מוצאים ביטויים בשטח באמצעות האינדיקטורים המורפולוגיים. לדעת המחברים, ניתוח סובייקטיבי של מאפיינים עירוניים אינו יכול להיות בר השפעה מכרעת ובלעדית בפיתוח עירוני בחברה דמוקרטית. על כן, לדעתם, יש לתמוך את קבלת ההחלטות בשיטות השתתפותיות כגון ה- Synoikos שאומץ על ידם.
גישות ל"עיר העכשווית"
מהי עיר?
לדעת המחברים, העיר היא תופעה רב מימדית. יחודה בריכוז ובשוני של פעילויות, פנים, טמפרמנטים, ריחות, צבעים ושפות. כל אלה המתערבבים והנפרדים אחד מהשני, משקפים הזדמנויות שונות של הקיום האנושי. החיים העירוניים יוצרים תרבות המבוססת על השוני של פרטים ופריטים בעיר. תרבות המבוססת על היכולת של האנשים העירוניים להתמודד עם ניגודים וקונפליקטים (12). על כן, לדעת המחברים, הגדרותו של וובר לתופעה העירונית הנה מדויקת למדי ("העיר הנה אינטרקציה, לא מקום"). המחברים שואלים, מהי המשמעות של העיר עבורנו בראשית המאה ה- 21?
המחברים סבורים כי במחצית השניה של המאה ה- 20 החיים האורבניים התאפינו בשינויים מתמידים ומהירים. בטווח זמנים של 50 שנה ניכרת מגמה של אובדן הדימויים הויזואליים והאימג'ים המוכרים של העיר, המוקרבים על מזבח הנוחות העירונית. ארכיטקטורה עברה לענות על צרכים מיידיים וקצרי-טווח, תוך השפעה על הנוף. פעמים רבות מפתיע כיצד החלטות התקבלו בצורה לא מתאימה, ארביטרארית, תוך שינוי פניה של העיר (13). האחראים עשו שימוש פעמים רבות בתכניות שלא נועדו להתאים תנאים קיימים בעיר, אלא כקוד פעולה מובנה מראש כדי לענות על צרכי קבוצות אינטרס מסוימות. חקיקה עירונית נוצרה כדי ליצור מסגרת תקציבית ללא הנחיות עיצוביות למאפיינים מסוימים של התרבות העירונית (13). כך שאין זה מפתיע כי יצירתיות משחקת תפקיד מינמלי בתכנון עירוני ועל כן המקצוע מתאפיין באובדן כבוד למתכננים ומומחים.
האבולוציה של ישובים עירוניים עכשוויים
היסודות לעיר המודרנית הובנו במחצית המאה ה- 19, עם בניה מאסיבית של תעלות, מערכות ביוב, סכרים, רשת מסילות ברזל, מפעלים תעשייתיים ועוד. בעשורים הראשונים של המאה ה- 20 אנשים המשיכו לבנות ערים על בסיס זה. החל מאותה עת, החלו רעיונות חדשניים לבצבץ , בעיקר כתוצאה מתערוכות של תנועת ה- Werkbund וכן כנסים של הקונגרס הבינ"ל לאדריכלות מודרנית- CIAM . עקרונותיהם לתכנון מודרני מצאו ביטוי גם בחקיקה והמשיכו להשפיע על התישבות עירונית עד ימינו (14).
לאחר מלה"ע ה- 2 הערים התפתחו תוך פינוי הריסות ובניה חדשה ומהירה של מערכות כבישים, דרכים, רחובות, מפעלים ועוד. בניית ערים היתה כרוכה גם בהשגת קרקע ; ההולנדים עשו זאת על ידי יבוש הים, האירופאים על ידי כריתת יערות, הישראלים על ידי יבוש ביצות (14). מכל מקום המטרה היתה להשיג קרקע להתפתחות עירונית וגם כדי ליצור שטחים חקלאיים שיתמכו בדרישה הגוברת למזון, על ידי התושבים האורבניים. המחברים נותנים גם מס' דוגמאות שוויצריות ליבוש קרקע מוצפת באביב, אשר לאחר מכן הפכה למקום נוח לפתח עליו מערכות דרכים בשל נגישותה והיותה מישורית. אמנם המטרה הראשונית היתה לנקז אזורים אלה לצורך חקלאות, אך כיום הם נחצים על ידי מערכות דרכים, אזורי קניונים, חניונים לרכב, תחנות תדלוק אזורים אלה בלתי תלויים בסביבה האורבנית.
במידה רבה, התרבות העירונית העכשווית, נותבה והצורה על ידי הרצון ליעילות ונוחות. ניתן לאתר מפעלים לאנרגיה ולמים כבסיס להתפתחות תרבות זו. למשל, כדי לקדם היגיינה שתאפשר חיים עירוניים, נוצרו מערכות ביוב וניקוז מאסיביות. בניית מפעלים ליצור חשמל איפשרה לעבור מעבודה ידנית ליצור תעשייתי יעיל יותר. אספקת מים יעילה איפשרה את החיים האורבניים המשתמשים במים לשתיה, גידולים, מפעלים, יצור חשמל וכן לניקיון (15).
נוסף על אלה, ניתן לזהות תשתיות טכניות נוספות לאספקת מים ואנרגיה, אשר השפיעו על התפתחו עירונית- תשתיות לרכבות, לרכבים, למטוסים, לבקרת אקלים (חימום וקירור) ולכבלים ותקשורת אלחוטית (16). כל אלה השפיעו על הדרך בה אנשים נעים, מטיילים ממקום למקום, מתיירים. הם השפיעו גם על כמות האנשים המתניידת, על סחורות העוברות ממקום למקום, ידע המועבר ביתר קלות. תקשורת האינטרנט למשל מאפשרת לקשר בחופשיות עם אנשים בכל מקום ובכל זמן בעולם. כל אמצעים אלה עיצבו מחדש את יחסינו עם הסביבה הטבעית, גרמו לארגון הזמן האנושי בצורה חדשה ובמידה מסוימת לתלות מהסביבה החיצונית (18). מרחקים התקצרו, מוצרים ואמצעים הפכו לזמינים, מימד הזמן ולא מימד המרחק הפיזי הפך למימד המפתח בקיום האנושי.
מסיבות אלה מתייחסים המחברים במיוחד לתשתיות טכניות כמחוללות של הסביבה האורבנית. כל הכלים והמפעלים הטכנולוגים הללו מייצרים את תת המבנה (substructure) של הישוב המודרני. תשתיות אלה הם נקודות אחיזה להתפתחות ישוב ולהבנה כיצד הוא מתפתח ומתמקם במרחב הפתוח. (16) מנגד מודים המחברים כי אין אלה בבחינת כלי יחידי להבנת הסביבה העירונית באופן בלעדי (18).
אורבניות חדשה
"האורבניות החדשה" הנה צורת חיים ( Lifestyle) המשותפת כיום לרוב התושבים החיים בעיר במדינה מתפתחת שלרשותה תשתיות כאלה שאוזכרו לעיל (20). האורבניות החדשה הזו מתבססת על שינוי מיקום (עבודה, בית), מהירויות, זמן, מסגרת חברתית באופן תדיר. זהו קצב החיים וההתנהלות שמשנה את העיר והאורבניות החדשה ומבדיל אותה ממה שקדם לה.
דימויים חדשים של תרבות אדריכלית
הפנים של הנוף משקפות את חיי היום יום. חיי העיר אינם חסרי פנים כפי שאולי נראה ממבט אווירי. האורבניות החדשה הינה תופעה אוניברסלית בעלת יתרונות לצד חסרונות : הדימויים המוכרים של הארכיטקטורה העכשווית משכפלים עצמם ממקום למקום וגורמים לנו לחוש בבית היכן שלא נלך : מגרשי מכוניות, לובי של בית מלון, דרכים, רחובות עם אותם שלטים, חנויות ובתי קולנוע. המחברים רואים את הארכיטקטורה האורבנית בתור מקבץ של מבנים קומיוניקטיבים, המתקשרים זה עם זה: מבנים לפעילות קיבוצית ומאסיבית כמו תחנות רכבת, איצטדיונים מחד, ומאידך בתי מגורים וסדנאות (21). צורה אדריכלית זאת ניתנת להדגמה בישובים האמריקאיים החדשים. היא אופיינית פחות לישובים אירופאיים אשר שמרו על צורה אדריכלית עשירה יותר (Architectural form) תודות לשמירת אופי עתיק בחלקים ממנה.
דפוסים טופולוגיים חדשים
דפוסים אלה יכולים להיות תוצר של גידול לינארי – רוחבי – של רחובות תוך מפגש צמתים מרושתים, אך גם תוצר של גידול מעגלי סביב מרכז מסוים. לעתים, בעקבות גידול מהיר, שני דפוסי גדילה אלה מתרחשים בבת אחת ויכולים ליצור כאוס , או מפגש בלתי צפוי של מערכות כבישים , רחובות ודרכים.
באורבניות החדשה הנגישות של מקום היא פקטור של זמן ולא של חלל ומקום. דבר זה משקף את הרצון העכשווי לנוחיות וחופש בחירה. כתוצאה מכך, הרשת התחבורתית זוכה לשימוש לא צפוי ובדרכים חדשניות וכך גם רשתות התקשורת. כתוצאה מכך, קרבה איננה עוד תנאי הכרחי לאורבניות או להתקשרות בין פרטים. בהתאם לכך, גם אופן סידור ופיזור המבנים אינו צפוי תמיד (22).
קצב חדש לחיים
האורבניות החדשה מתאפיינת בדינמיות שבזרימה: זרימת מוצרים, מידע ואנשים. האורבניות החדשה משרטטת את הגבולות מחדש בין מקום לזמן. ניתן לבצע פעילויות שונות במהלך שעות היממה ותוך קישור לאזורים שונים – דוגמאות מודרניות לכך ניתן למצוא באפשרות לקחת אוטובוס באינטרבלים שונים על פני שעות היממה, באפשרות שמעסיקים מעניקים לעובדים לעבוד בשעות גמישות או בשעות יממה שונות, בכבישים רחבים המקשרים תמידית בין מקומות שונים, והמאפשרים בה בעת לערוך לאורכם קניות, לבלות, לטייל במקומות סמוכים אליהם (23).
אדמה מוזנחת ובלתי שמישה (Fallow land).
האורבניות החדשה הביאה איתה תופעה נוספת והיא הקרקע המוזנחת והבלתי שמישה – כתוצאה משינויים בהרגלי התנועה, הצריכה, וההתפתחויות הטכנולוגיות ניתן להבחין בבתי ספר, בתי חולים, מפעלים, מעגנות, מבני משרדים, מוזנחים, או כאלה העומדים בשממון ללא ניצול. כל אלה מהווים אינדיקציות לשינוים תרבותיים. ההסבר הוא כמובן ובדרך כלל כלכלי לתופעה האמורה. המחברים סבורים כי יש לוודא שמשאבים מוזנחים כאלה מנוצלים בסופו של דבר כדי להבטיח את איכות הסביבה העירוני בעתיד. משאבים אלה אינם כוללים אך ורק מבנים, אלא גם דרכים, כבישים, רחובות, נוף, ויכולות אנושיות שונות שהוזנחו. (24).
התהליך הארוך של בניית העיר מחדש
הדברים שנבנו מאז שנות ה- 50 של המאה ה- 20 לא יוכלו לשרוד כנראה בטווח הארוך. במילים אחרות, שואלים המחברים האם האורבניות החדשה בת קיימא? נראה על פניו שהתשובה על כך שלילית – בטווח הארוך יותר ויותר אנשים יחיו בערים; קיטוב יתגבר בין קבוצות; רזרבות המים, והאנרגיות לא יאפשרו את צורת המחיה של הערים הצפון אמריקאיות על פני זמן ולרוחב הגלובוס. משאבים בינתיים מתדלדלים (25).
אם העיר במתכונתה הנוכחית אינה יכולה לשרוד, יש לחשוב היטב כיצד לבנות אותה מחדש. איזה מטרות יש לנו עבור תהליך כזה ואילו תוצאות אנו מבקשים להשיג? נראה כי תנועת הפיתוח בר הקיימא עשויה לסייע לדעת המחברים כדי לענות על כך (26). תנועה זו רואה באמונה את האדם ככזה היכול לחפש אמצעים חדשניים להתמודד עם בעיות הביוספרה ; על פי רעיון זה, התפישה אינה אקוצנטרית לחלוטין ואינה שוללת את התערבות האדם בביוספרה. היא דוחה את האמונה הצרה כי יש לקדש בכל מחיר שמירת מסורת, נוף, הסטוריה וסביבה תוך התעלמות מוחלטת מהעתיד. היא מעלה על נס את חילופי הידע והמידע כדי ליצור שמירה על המשאבים למען הדורות הבאים (26).
לדעת המחברים "בניה מחדש" (Reconstructing) של העיר משמעותה להחל בניסוי אינטיליגנטי של חברה דמוקרטית כדי לנסות ולשמור את העיר המודרנית. אמנם לא ניתן לראות את המצב הסופי של תהליך זה, אך ניתן להגדיר מטרות איכותיות לחיים אורבניים. על כל חברה לדאוג מראש לעתיד ולברר היכן תמצא את המים, המזון, והאנרגיה משך השנים הבאות והדורות הבאים (27).
עיצוב מחדש של העיר (27-29)
בניה היא חלק מה"אני" שלנו. אנחנו בונים ולכן אנחנו קיימים. עיצוב מחדש של העיר קשור לארבעה עקרונות שמהם ארבעה נושאים צומחים. המחברים מחלקים זאת לקטגוריות הבאות:
1. עיצוביות (Shapability) – השאלה המרכזית של תכלית זו הנה: תוך לקיחת חיי היומיום וההסטוריה בחשבון, כיצד הארכיטקטורה של העיר המודרנית ניתנת לביסוס באופן שמחדש ומגביר את איכות החיים בצורה בת משמעות? שאלה זו יוצאת מההנחה כי תרבות אורבנית מתפתחת במימדים של חלל וזמן.
2. פיתוח בר קיימא (Sustainability) – בעקבות הכרזת ריו, מדינות רבות הטמיעו עיקרון זה בחקיקה. עקרון זה חיוני גם לבניה מחדש של העיר. יש לחשוב על הדורות הבאים בבחירת יעדים ואמצעים. הדורות הבאים זכאים למשאבים באיכות ובכמות העומדת לרשותנו היום. השאלה בהקשר זה הנה כיצד העיר העכשווית תעשה שימוש במשאביה שלה ובמשאבים גלובליים באופן שלא יפגע בדורות הבאים?
3. בניה מחדש (Reconstruction) – יש לעשות שימוש בכלים חדשניים וחכמים. עלינו לבחון אילו אסטרטגיות, סצנריואים, ופרויקטים ניתנים לשימוש כדי להשיג את מטרת הפיתוח בר הקיימא ומטרת העיצוביות שלעיל?
4. אחריות – יש לשאול כיצד משימות מתבצעות באופן שהשחקנים הרלבנטים, מקבלי ההחלטות הרלבנטים והאנשים המושפעים, יקחו חלק ויקבלו אחריות על התוצאה.
המחברים מעירים כי תכלית הספר הנה, לפיכך, למצוא שיטות אינטרדיסציפלינריות כדי למצוא תשובות לארבע הסוגיות שלמעלה. לא ניתן להתבסס על שיטות קונבנציונליות של תכנון עירוני כדי לתת מענה עליהן.
ה- Netstadt
התמודדות עם מורכבות
העיר היא ישות מורכבת מעשי ידי אדם. היא שילוב של האלמנט הפיזי , עם האנושי. לא ניתן להסביר אותה מבלי להתייחס לתושבים שמרכיבים אותה ומהווים את סך חלקיה (36). איך ניתן להבין ישות כה מורכבת? פשוט מאד ליצור דוגמא פשוטה של האלמנט אותו אנו בוחנים – הצגה מופשטת של המציאות , הנקראת בפי המדע "מודל". עד כה בחנו מבחינה ספרותית את התופעה של העיר, אך יש לבנות גם מודל כדי להסביר אותה ואת התהליכים בה. כיצד אם כן ניצור מודל? לדעת המחברים באמצעות ניסוי וטעיה. יש לצפות בתופעה מסוימת. הצפיה מביאה אותנו לניסוח היפותזה בנוגע למאפיינים חשובים. האפקטיביות של המודל יכולה להימדד באמצעות היכולת שלו לחזות, בצורה מדויקת למדי, את ההתנהגות של האוביקט אותו חוקרים. אם המודל מתקדם ויכול לאפיין כל סוגי התנהגות כמכלול, המודל אז הופך ל"תאוריה" בפי המדענים. (36-37).
לדעת המחברים יש להבחין בין מודל לבין מטאפורה. האחרונה היא דרך להציג את המציאות בצורה מובנת יותר (למשל "ראש" של קבוצת אנשים). אולם המטאפורה אינה יכולה לדמות את הנושא הנבחן והנחקר. היא אינה יכולה להוות אמצעי לחיזוי.
מודלים ומטאפורות של העיר בספרות האדריכלית
עיצוב בתכנון עירוני מקוטלג כתחום אומנותי, ולא מדעי. משהו אסתטי ופוליטי-תרבותי אשר אינו ניתן לתפישה על ידי מערכות רציונליות. בניגוד לתכנון אזורי עירוני אשר יש נטיה לנתחו במינוחים מדעיים, כמבוסס על לוגיקה מובחנת.
למשל, Benevolo מנתח ניתוח הסטורי את הערים האירופאיות שגדלות וצומחות. הוא לוקח כדוגמא מס' ערים מובחנות ומודה כי זוהי נקודת חולשה מסוימת. הוא רואה את העיר כאינדיקטור חשוב לאיפיון ההתפתחות באירופה, המודל שלו נובע מלימודים הסטוריים תוך שהוא משתמש במטאפורות מעולם הביולוגיה (העיר כאורגניזם אשר גדל או גווע).
Lynch בספרו משנת 81 מבקש ליצור תיאוריה של צורה טובה לעיר. לדעתו, החלטות של מה לבנות, היכן לבנות וכיוצ"ב מושפעות מתפישות של טוב ורע. תכלית החיבור שלו הנה ליצור הכרזה כללית על הישוב הטוב בהסתמך על ערכים אנושיים מסוימים. גם לינץ' מודה כי מדובר על תיאוריה חלקית המבוססת על אלמנטים פיזיים. גישתו לדפוסים ערכיים איפשרה ללינץ' לאפיין ישובים עירוניים.
Koolhaus אוחז במתודה שלישית לניתוח אורבני. לדעתו, קוהרנטיות בעבודת האדריכל מקורה בצנזורה עצמית או בקוסמטיקה. הוא אינו מבקש לבסס את עבודתו על תיאוריה או מתודה מסוימת. עבודת האדריכל לדעתו מקורה באינטרקציה עם הסביבה. הוא מבקר את האורבניזם הפולשני והכוחני שהעלים את העיר. הקונספט של העיר עוות לבלי הכר והניסיונות לשחזר את העיר מובילים לנוסטלגיה וחוסר רלבנטיות. האורבניסטים החדשים, לדעתו, הפכו מומחים לשיכוך כאבים של משהו ש"מת" מזמן. (41)
Sievertes בספרו "ערים בלי ערים" מתמקד בצורות חדשות של התישבות. הערים המודרניו לדעתו מתפשטות היום באופן בו כל התפשטות וזרוע בנויה כזו מהווה חלק מהעיר, או אנו מכנים אותה ככזו. נוצר פרבר מיוער (urbanized countryside). מחבר זה קורא לתפוש את האורבניזם בצורה חדשה; יש להתבונן על הקונטקסט הגלובלי והסביבתי; יש להבין לדעתו כי בעשרות השנים הקרובות מאות מיליוני אנשים יחיו בערים. אנשים אלה יחיו בסביבה עירונית, לא יוכלו להימלט ממנה, יהיה עליהם לספק לעצמם מצרכים חקלאיים גם בתוך הסביבה העירונית ועל העיר יהיה להבטיח עצמה באקוסיסטמה. המחבר נאחז ברעיון של ניהול המשאבים האורבניים תוך לקיחת חוסרים גלובליים בחשבון (42).
כל הדוגמאות לעיל מראות כי תפישה סוביקטיבית של הישוב קובעת במידה רבה את שיטת המחקר. שאלות שונות נבחרות למחקר בשל תפישה סוביקטיבית של החוקר. כמו כן ולכאורה, ארכיטקטורה, סוציולוגיה, מדע המדינה ומדעי הטבע אינם משחקים לכאורה תפקיד מפתח בהתפתחות העירונית על פי החיבורים הללו. (43)
מודל ה- Netstadt
המערכת האורבנית כמודל , וה"רשת" כמטאפורה שלה
הגדרה של מערכת אורבנית
מערכת גדולה המורכבת מגורמים הקשורים לקרקע וגורמים הקשורים לבני האנוש. היא מכסה אזור גאוגרפי של עשרות אלפי ק"מ רבועים וכוללת צפיפות של מאות אנשים לקמ"ר. מדובר על רשת כוללת עם קשרים חברתיים ופיזיים שונים. ריכוז גבוה למדי של אנשים, סחורות ומידע מתקיים במערכת וקצוותיה, ויש בה זרימה של אנשים, סחורה ומידע בין ענפי הרשת השונים. מערכות חקלאיות ומיוערות מהוום רכיבים במערכת זו (46).
המערכת האורבנית מתאפיינת בערפול גבולות בין העירוני לכפרי. היא מניחה דרגה גבוהה של מוביליות של אנשים, סחורות ומידע. מוביליות זו מאפשרת לאנשים להגיע למצרכים שונים בכל רחבי העיר במרחק נסיעה קצר. הדימוי של "רשת" משמש בד"כ לאפיין מערכת זו כדי לייצג קשרים מורכבים של ארגון גדול. ואכן, במחקר מורפולוגי ישן, כריסטופר אלכסנד (1954) מאפיין את העיר כרשת, ולא כעץ בעל ענפים היררכיים. בדומה, גם Sievertes טוען שלא ניתן להבין את העיר היררכית אלא בצורה של רשת עם שלוחות\ זרועות (nodes).
המינוח הגרמני – עיר רשת – Netzstadt – ישמש אותנו כמטאפורה של המערכת האורבנית . בבסיסה עומדת ההנחה כי העיר אינה חלק מפירמידה היררכית, אלא חלק ממערכת אורבנית של ישובים אותם ניתן להשוות לרשת, או לאקוסיסטמות. (48)
קריטריונים להערכת איכות אורבנית
המחברים מזהים 5 תבחינים להערכת איכות עירונית. הם חשובים בין היתר כדי למקם פרויקטים בתוך קונטקסט סיסטמטי של מודל מופשט:
1. זיהוי identification – זיהוי מאפיינים של המערכת האורבנית. במסגרת זו נבחנת יכולתה של המערכת האורבנית לייצר אייקונים, דימויים, עבור התושבים והמבקרים אשר נוטעים בליבם תחושת ביתיות, שייכות, בטחון, רווחה ושאיפה יצירתית. הדימויים הללו מבחינים את התושבים באותו מקום מאנשים אחרים מבחינת סגנון החיים שלהם. (52) הדימויים הללו – images – יכולים למצוא ביטוי בבנינים, נופים, צבעים, אורות, קבוצות אנשים או שילוב של אלמנטים אלה.
2. מגוון – Diversity – מתאר את הדרכים השונות להשיג תכלית בסביבה העירונית – האם קיימות כמה דרכים לבנות בנין? להאכיל אנשים? להוביל אנשים ממקום למקום? לעומת זאת סבורים המחברים כי מגוון יתר גם הוא אינו טוב, ואינו מאפשר ליצור את הישות הסינוקיסטית – Synoikist Entity .
3. גמישות – יכולתה של המערכת האורבנית להתמודד עם שינויים חיצוניים ופנימיים. לפי קריטריון זה, העיר יכולה להפגין יכולת לשמא עצמה – הומיאוסטזיס, וכן לחדש את עצמה ולעבור אבולוציה. בכך על העיר להבטיח את הישרדותה בתנאים משתנים. גמישות זו ניתן להבין על פני מחקר ארוך טווח.
4. יכולת לסיפוק צרכים עצמית – Degree of Self Sufficiency – קרי היחס בין המשאבים האיזוריים הקיימים והמשאבים שהאיזור צריך כדי לקיים את עצמו. איזור יכול להיות אוטונומי או תלוי באיזורים הגובלים והמשיקים עם האיזור האורבני המרכזי (איזורים אלה מכונים בפי המחברים – Hinterlands .
5. יעילות משאבית – Resource Efficiency – היחס בין כמות המשאב המנוצל לכמות המשאב העומד לרשות המשתמש.
הקריטריונים שלעיל בלתי תלויים אחד בשני. מספרם קטן יחסית כדי לא לסבך את ההערכה המבוצעת. תפקידם לתרגם לכמה מאפייני מפתח של המערכת העירונית וכן לאפיין נתונים שיכולים לסייע לקיום מערך השתתפותי בתכנון.
מבנה המערכת במודל ה- Netstadt
מודל עיר הרשת מתאר את המערכת העירונית ככזו המורכבת משלושה אלמנטים:
Nodes – כלומר מיקומים המתאפיינים בצפיפות גדולה של אנשים, סחורות ומידע. (מרכזים)
Connections – חיבורים – מייצג נתיבים וערוצי זרימה של אנשים, מידע וטובין בין ה- nodes .
Borders – גבולות אזוריים של הרשת.
צפיפות Density – כלומר – יכולה להיות כלכלית, טבעית או חברתית – ניתן לדבר על צפיפות של אוכלוסיה, אך איזור צפוף יכול להיות גם פיסיולוגי – נהר הנו אזור צפוף פסיולוגית שכן יש בו הרבה מאותו משאב (מים).
הגבול – הנו אלמנט גיאוגרפי מוגדר ומובחן בהתבסס על קריטריונים פוליטיים, כלכליים, טופוגרפיים ועוד. יש לצפות בו לאורך זמן.
המערכת המיוצרת על ידי 3 האלמנטים הללו הנה פתוחה . המרכזים שבתוך המערכת, קשורים למרכזים מחוץ למערכת הקשורים למרכזים במערכות אחרות.
קנה המידה
נשאלת השאלה איזה קנה מידה לניתוח ניתן ליישם במודל "עיר הרשת"? המודל משתמש בכמה יחידות ניתוח עירוניות אותן ניתן לאפיין :
הבית – יחידת הניתוח הקטנה ביותר של הסביבה האורבנית.
יחידה לוקאלית – יחידה שמספקת את הצרכים הבסיסיים לחיים אורבניים מבחינה פיזית וחברתית.
קהילתית – הכוונה למחוזות או נפות בתוך ישוב עירוני. יחידה קולקטיבית מאורגנת מבחינת מוסדותיה, משימות חברתיות שלה ועוד.
איזורית – מס' קהילות מקובצות, המחייבות קואורדינציה בנושאים שונים כגון חינוך, תחבורה, ניהול משאבים. למשל, קנטונים, מדינות פדרליות וכד'.
מדינתית- המדינה היא קונפדרציה של איזורים .
כל קנה מידה כזו היא רשת בפני עצמה, לה ניתן למצוא גבולות לפי קריטריונים שונים.
הבית הוא רשת של חדרים. גבולותיו נקבעים על פי גבולות פיזיים של חדריו, וכן לפי אלמנטים של בעלות בד"כ.
באופן דומה ניתן למצוא מאפייני רשת בכל קנ"מ של ניתוח, וניתן לאפיין גבולות לכל יחידת מחקר על פי קריטריונים גיאופוליטיים ואח'. מכיוון שמדובר על יחידות ניתוח בגדלים שונים. מאפשר לנו מודל עיר הרשת להבין את היחידות הללו כחלק מרשת או מערכת – כך למשל, המרכז של יחידה לוקאלית (Nodes ) בנוי מרשתות או מרשת של יחידת ניתוח קטנה יותר- ביתית. מערכת מדינתית למשל, עם גבולות מדינתיים, מורכבת מרשת של איזורים המורכבת מרשת של קהילות וכיוצ"ב (58). בצורה זו מתאפשר לחוקר לאבחן וללמוד יחידות אורבניות פרטיקולריות.
אם כך, מודל עיר הרשת מחייב משאבים ולמידה של יחידת ההתייחסות על פי קנה מידה , וכן ללמוד את יחסה ליחידת קנ"מ שמתחתיה ומעליה. כמו כן השיטה מחייבת ללמוד את המרכזים ונקודות החיבור ביניהם. לשם כך יש צורך בידע על טריטוריה, האנשים, הטובין והמידע.
המחברים מזהים ארבעה צרכים בסיסיים במסגרת מודל ה- NetStadt –
לדעתם סביבה אורבנית נוצרת כתוצאה מפעילות אנושית. פעילות זו נועדה לספק צרכים אנושיים.
מאכל והתרעננות – פעילות הקשורה לאכילה, לגידול המזון, אריזתו במפעלי תעשיה.
ניקיון – פעילות זו קשורה גם בהיבטים רחבים מלבד הגיינה אישית (ניקוי רחובות, טיפול בביוב).
מגורים ועבודה-
תעבורה ותקשורת. בגדר זה ניתן להצביע על מוצרים כגון מכוניות, אוטובוסים, אינטרנט וכד' הנצרכים לשם מתן מענה על צורך זה. (61)
קטגוריות אלה הנן כלליות מספיק מחד, וספציפיות מספיק מאידך כדי לאפשר להשוות בין מערכות אורבניות שונות. צרכים אלה הנם בסיסיים ואינם תלויי זמן או מקום.
שיטת ה- Netzstadt
באופן כללי
שיטת ה- Netzstadt הנה חלק מאסטרטגיה לפיתוח מערכות עירוניות. היא מבוססת על פעולה לטווח הרחוק (שני דורות לפחות) ; היא שואבת ידע מהקריטריונים להערכה איכותית (פורטו לעיל) ; היא פועלת בתוך אלמנטים מובחנים מורפולוגיים (מרכזים, גבולות, כמוגדר לעיל) ; היא מנחה את השחקנים הנוגעים בדבר לגבי פעולה עתידית (66).
מדובר על שיטה מדעית שתכליתה:
לתמוך בפיתוח וניהול אורבני.
למצוא אפיונים למערכת אורבנית קיימת.
השיטה מבטיחה כי פיתוח מערכות אורבניות יעשה בשלבים:
יש לבחור בתחילה איזור מובחן כאיזור פרויקט אותו רוצים לבחון, לאפיין, ולהשפיע עליו. יש לתחום איזור כזה של התבוננות. איזור המהווה "רכיב רשת" (Network component) – כלומר חלק מרשת קיימת של מרכזים הסובבים אותו. בחירה זו נעשית על ידי אנשים בעלי הכשרה במורפולוגיה \ ארכיטקטורה \ מדעים.
ניתוח מורפולוגי של המרכזים והקשר ביניהם באיזור הפרויקט . ניתוח זה נעשה על בסיס גופי הידע השונים. ניתוח מורפולוגי ופיזיולוגי.
איפיון איזור הפרויקט באמצעות 5 הקריטריונים לבחינת איכות. מטרת הניתוח הנה להבין באופן מקיף את המצב הקיים כנקודת מוצא למטרות עתידיות שנבקש להשיג. שנית, המטרה הינה לבסס נקודת מוצא לבחינת שינויים בעתיד.
בחירת מטרות לאיזור הפרויקט. מטרות אלה צריכות להיות מתורגמות לשפת ה- Netzstadt בשלב הבא של הפרויקט. לדעת המחברים דרך טובה לעשות זאת היא בשיתוף הציבור.
קידום תהליך הבניה מחדש של האיזור על פי המטרות שהוצבו.
הכלים המורפולוגיים בשיטת "עיר הרשת"
המטרה של הכלים המורפולוגיים (72)
הכלי המורפולוגי נועד לתפוש מאפיינים נופיים שבני אנוש שינו. יש להבינם בקונטקסט ההסטורי שלהם. הכלים המורפולוגים אמורים לסייע לנו בהבנת צורות טריטוריאליות והמשימות שלהן ויחסן עם אחרות. מדובר על הארכיטקטורה של הטריטוריה : בחינת איזור וניתוחו מבחינת חוזק וחולשה של האיכות האורבנית.
צורות נופיות כסימנים
ניתן לקרוא צורות בנוף כסימנים- סימנים למעשים ידי אדם וגם מעשים טבעיים. (74)
שיטת ה- Netzstadt מציעה ללמוד את המוטיבים הטופוגרפיים בכמה אמצעים חלופיים או מצטברים -
תצלומים אורטופוטוגרפיים : ממפים את פני הקרקע בכדה"א בצורה חיה. נטולים אבחנות קרטוגרפיות שיכולות להפריע לניתוח. מצטיינים בדיוק ובתמונה הכוללת שהם מעניקים לצופה.
תצלומי אוויר : נותנים מימד תלת מימדי לאיזור המנותח.
גלויות: משקפות התרשמות סוביקטיבית של הצלם והאנשים המקומיים לגבי אלמנטים או מקומות מפתח בעיר שראוי לזכור אותם. גלויות הם חומרים פרודוקטיביים לשם הערכת האיזור.
רשימות אישיות ורישומים: אלמנט חשוב . קריאה פאסיבית וצפיה פאסיבית בחומר – אין בה די. ניתוח תופעות, מידע אבסטרקטי, מצטרף כאן להתרשמות אישית אשר מתעדת את המציאות ןבכך גם יוצרת מציאות.
טופוגרפיות (78)
טופוגרפיות הן אימג'ים שמשקפים בקנה מידה נושאים מסוימים בנקודת זמן אחת – למשל גבול חלקות, סף רעש באיזורים שונים וכד'. לצורך הניתוח המורפולוגי, כלי חשוב במודל ה- NetzStadt הנו בניית טופוגרפיות על בסיס של תצלומי אוויר. הטופוגרפיה היא יצוג דו מימדי המגדירה קונטור, גודל, טקסטורה של איזורים או עצמים.
הארכיטקטורה של הטריטוריה \ טריטוריה (פנומנולוגיה)
פיסת קרקע על פני כדור הארץ הנה טריטוריה. זהו האלמנט הבסיסי באדריכלות של מערכות אורבניות. לאו דווקא מדובר על תחום פיזי מובחן. הטריטוריה יכולה להיות מורכבת מטריטוריות רבות המרכיבות כללים מובחנים. אנו קוראים לכך "הארכיטקטורה של הטריטוריה" (80). הטריטוריה היא משאב המשמש את בני האדם. דרך השימוש בה מנביעה צורה מסוימת לה. "טריטוריה" כקונספט , מסכמת תופעות רבות ומגוונות המתרחשות בה, טבעיות ואנושיות.
המאפיינים של טריטוריות
ישויות היברידיות, המורכבות ממרכיבים הקשורים להסטוריה טבעית והסטוריה תרבותי. המאפיינים המכריעים הנם:
· קוהרנטיות של פני כדור הארץ- (84) קוהרנטיות טריטוריאלית הנה חשובה ומשלימה לגבולות. פני כדור הארץ מורכבים ממרכיבים מוצקים, נוזליים וגזיים. שינויים קטנים באזור מובחן הנם בעלי השפעה כוללת על איזור \ טריטוריה. פני הכדור הנם משאב וגם מעבדה לחקר בני האדם.
· גבולות – גבולות טריטוריאלים הנם מעשי יד אדם. חיוני לאתר את הגבול של המערכת האורבנית כדי להחל בניתוח האיזור. מערכות טריטוריאליות בנויות מגבולות. הגבול כלשעצמו הינו מובחן אך יתכן ויהיה לו עובי מסוים הממחיש שהגבול אינו מדויק , קרי לא מדובר על קווים יחידנים המסמלים גבול. ניתן לחשוב על גבולות טבעיים כגון קו חוף או קו נחל. כאשר מדובר באזורים מעשי ידי אדם, ניתן להבחין בגבול שבין ישוב ל"לא ישוב" תוך השוואת מרקם השטח. הגבולות הנם מכשיר ואינדיקטור להסכמות חברתיות ולאירגון מסוים (85). מערכות דרכים למשל, מקשרות בין אזורים מובחנים וגובלים, אך גם יכולות ליצור גבולות \ בתי כלא \ מבוכים באופן פרדוקסלי. על ידי לימוד של קוהרנטיות וגבולות ניתן לשרטט טופוגרפיות המשקפות יחסים שונים על ידי סופר-פוזיציה של שכבות שונות. כל אלה יוצרים וריאציות של גיאומטריות רשתיות כגון שבילים, חלקות, מחוזות בתי ספר וטלקומיוניקציה. כל רשת פרטנית מחלקת את פני השטח, כאשר הרשתות השונות שמתגלות על בסיס הקריטריון הנבחר יוצרות רשת ויזואלית שניתן לתאר אותה גרפית.
· קנה מידה – כל טריטוריה מקבלת גודל או קנ"מ מסוים. בדרך זו ניתן להשוות אותן (הרים, מישורים). פעילות האדם תורמת אף היא ליצירת גודל על ידי פעולת בניה, התפשטות פרברית וכד'.
· משימות \ פונקציות – במסגרת זו מבוצע ניתוח של הפונקציות השונות במרחב, למשל, מיפוי המקומות בהם אנשים גרים, עובדים, עוסקים בפנאי בזמנים שונים ובימים שונים. טריטוריה אחת יכולה להיות מוטענת במשימות שונות ורבות – בית אינו רק פונקציונלי למגורים, הוא גם יכול להיות מנותח מבחינת הבעלות שבו, מס' הדיירים שבו ועוד כהנה וכהנה ניתוחים. דבר זה יוצא מנקודת מוצא כי לטריטוריה יש פונקציות רבות ושונות – לספק צרכים פיזיולוגים אנושיים, לאפשר מגורים, עבודה. לטריטוריה יש פונקציות חברתיות , כלכליות , אקולוגיות. דבר זה מעורר את השאלה אילו טריטוריות מתאימות או משמשות לפונקציות מסוימות? הפרדיגמה של תרבות אורבנית חדשה מונעת מהעובדה שפונקציה, לרבות הדרישות הנלוות לה מוצאת את הטריטוריה המתאימה, או אפילו ממציאה טריטוריה זו. לאס וגאס הנה דוגמה מובהקת לכך (87). מודל "עיר הרשת" לפיכך מנתח מרכזים ורשתות \ קשרים קיימים ביניהם. בכך הוא מסייע להבין גם את הפונקציות השונות בתוך הרשת וכן מסייע לנבא או להסביר מדוע מרכזים חדשים "קולטים" פעילות \ פונקציה מסוג מסוים (למשל מרכז חדש לעסקים הקם בתוך הרשת בשל קרבה לפעילות תחבורתית). המחברים מבחינים גם בין קונפליקטים בתוך הפן הפונקציונלי : מתח בין אינטרס פרטי לציבורי. בין משימות פרטיות וציבוריות.
· Urban granulation – הכוונה לאפיון טריטוריה תוך שימוש בתצ"א למשל, כדי לעקוב אחר שינוי בטקסטורה של פני השטח. הכוונה בעיקר לטקסטורה, אשר מאפשרת לנו לנתח את התמונה האורבנית – כך למשל, בערים מדיאווליות ניתן להבחין במרכז העיר על פי קיומה של כיכר וכן רשתות של רחובות צרים וזעירים. בהרי האלפים ניתן להבחין במסלולי טיפוס תיירותיים בחלק ממדרונות ההרים. טקסטורה זו יכולה להיות מעשה ידי אדם, אך לא בהכרח. בניתוח זה אנו כוללים אוביקטים כגון מבנים, מבצרים, כיכרות, שבילים , יערות אך אין בכל אלה כדי להגדיר מהי "גרנולציה" שכן ההגדרה שלה היא מטבעה השוואתית (אלמנט או אוביקט ביחס לאחר – עיר ביחס לכפר, מרכז עיר ביחס לשולי העיר). הגרנולציה משמשת אותנו כדי ללמוד על אלמנטים של סטייל – למשל פיזור עתיק של ישוב מול פיזור חדשני מודרני ב- grids או משמשת לתכליות אחרות כגון ללמוד על האקוסטיקה בישוב אותו חוקרים, תוך התבססות על פיזור מבנים במרחב.
· Urban resistance – הכוונה היא ליחס בין הכוח של הקיים לבין כוחות של שינוי. הכוונה למאפיין תהליכי. ניתןל קרוא מורפולוגית את כוחות השינוי ואת המהירות ואופן השינוי של אזורים.
סוגים של טריטוריה
הנחת המודל הינה כי ניתן לאפיין את פני כדור הארץ והטריטוריות השונות, ביחס לפעילויות שונות, וסוגים שונים של טריטוריה : (כמובן שכל אזור \ טריטוריה, יכולים להתאפיין בשילוב אל אלמנטים שונים) :
1. מים
2. יערות
3.ישובים
4.חקלאות
5. תשתית
6. אדמה בלתי שמישה – fallow land – הכוונה באלמנט
אחרון זה הנה לשטחים\ פרוזדורים שאינם עוד בשימוש
או שעדיין אינם בשימוש. הם נשארים כרזרבה אורבנית.
בהקשר זה מבחינים לעתים במפעלים שנסגרים ולאחר מכן
הופכים למבנים בשימוש אחר (93).
תיעוד טריטוריות
תיעוד הוא התהליך בו אנו משיגים תובנות מורפולוגיות על מאפיינים טריטוריאלים. הטריטוריה הופכת למוכרת דרך מחקר ויזואלי, תיעוד ומדידה. במסגרת התיעוד נקבעת הדרך בה צורות טריטוריאליות נתפשות. האקט הוא גם פרשני לגבי הסממנים שלהם. (96). כדי ליצור סדר במורכבות הטריטוריאלית משתמש מודל ה- Netzstadt בשישה קונספטים :
קונטור – קו סגור המייצג גבול. הוא גודר את האוביקט ובכך עוזר לאבחן מה יש בתוכו.
שדה- נמצא בתוך הקונטור – המימדים שלו נתחמים על ידי הקונטור. החלטות לגבי מה נכלל בקונטור ומה נכלל בשדה משפיעות בהכרח על התוצאות האמפיריות.
גודל – הגודל נקבע על ידי השוואה לאוביקטים אחרים .
מבנה (structure) – מבנה נוצר כאשר קשר בין שתי נקודות נוצר טופוגרפית. המושג מסמל יחסים בין אנשים, עצמים, מחשבות, מוסדות, מקומות וטריטוריות .
פיגורה- figure - הכוונה לתופעה ויזואלית שמתקיימת במספרים גדולים. היא יכולה להיות מזוהה בקלות אך לא תמיד יש לה שם. יש לפיגורות שני מאפיינים ראשיים: הרעיון של צורה וצפיפות של האלמנטים המרכיבים אותה.
היררכיה – העמדה של אנשים או דברים ביחס אחד לשני. הכוונה לסדר ולדירוג מסוים. האוביקטים בהיררכיה הופכים לנקודות התיחסות קריטיות. היררכיות יכולות לשהתנות ולעבור שלבים שונים של אבולוציה ומעגליות.
טופוגרפיה טקטונית (102)
בלימוד הטופוגרפי ניתן לבחור נושאים שונים לאותה טריטוריה. ניתן ללמוד את אותה טריטוריה בבחינה טופוגרפית בהיבטים נושאיים שונים באותה נקודת זמן (ניתוח סינכרוני) אך גם בהיבט נושאי אחד על פני תקופה (למשל, לימוד כרונולוגי – דיאכרוני- של איזור – לפי מה קורה ביון ובלילה בו וכד' מבחינת הפעילות האנושית). טופוגרפיות הנן מוגבלות ולעתים חד מימדיות ולכן ניתן לערוך סופר-פוזיציות של לימוד טופוגרפי לפי בחינות שונות שאנו עורכים .
הניתוח המורפולוגי במודל "עיר הרשת"
המטרה בניתוח היא לבחון כיצד הטריטוריה ממלאת תפקיד בהיבטים התפקודיים השונים לאיכות עירונית: גמישות, זהות, מגוון, יעילות משאבית, ויכולת לכלכל עצמאית באיזור. יש לזהות בתחילה אלמנטים של ה"רשת" – היינו את המרכזים (nodes) את הקשרים ביניהם ואת הגבולות.
ה- Nodes ניתנים לזיהוי מורפולוגי על ידי סופרפוזיציה של מאפייני ישוב (settlement) ומאפייני תשתית המרוכזים או העוברים בתוך הטריטוריה ומפוזרים בה. (104) הסופרפוזיציה מנביעה מיקומים ובהם צפיפות של אלמנטים אנתרופוגנים. ניתן גם להניח כי צפיפות בניה מראה על צפיפות של פעילות אנושית. האמצעים המקשרים בין ה- Nodes ניתנים לזיהוי למשל בתצלומי אוויר. לאחר זיהוי המרכזים, ניתן להעלות שאלות כגון איזו גמישות או עמידות לבניה מחדש ניתן למצוא בטריטוריה הנבחנת?
ניתוח מורפולוגי של עיר טריטוריה לדוגמא : Wigger City
האיזור כולל 5 קהילות\ עיירות באיזור מפתח של שוויץ המהווה נקודת מפגש בין ערי מפתח ומרכזים כלכליים בשוויץ (בין ברן, לבזל, לציריך). המחברים מזהים את האיזור, גבולותיו, את המרכזים בו ואת נקודות הקשר ועורכים ניתוח דיאכרוני וסינכרוני של השדות המופיעים בו. (השוואה בין ה- Nodes בשנות החמישים לעומת שנות ה- 90 ; השוואה של הכבישים, הנהרות ומסילות הברזל בין הזמנים הללו. המחברים מבחינים בתהליך הסטורי של התפשטות וגדילה, וכן מזהים קצב גדילה שונה של מרכז אחד יחסית למרכזים אחרים ומנסים להסביר אותו. ברמה הקומונלית התפשטות הבניה, לדעת המחברים, נובעת בין היתר גם מפריסת הכבישים ושאר התשתיות וכן גם מצורת פני השטח (112). כמו כן מבחינים ב- 5 מרכזים שהיו קיימים במאה ה- 19 והובילו כיום ליצירת 3 מרכזים \ מחוזות ראשיים בשל התפשטות הבניה והיבלעות חלק מה- Nodes במרכזים גדולים יותר.
מבחינה פיזית מבחינים המחברים בכך ששטחי יער רבים נותרו בעינם ומייחסים זאת לחוקי השימור האיזוריים. יחד עם זאת הם מבחינים בגדילת הישוב על חשבון שטחי חקלאות ומייחסים זאת בין היתר לניתוח שלהם את הצפיפויות הנמוכות של ההתיישבות באיזור.
מבחינה היררכית, מבחינים המחברים בתהליך של היררכיות משתנות, כאשר בתחילת המאה הקודמת וקודם לכן היוו היערות והאיזורים הפתוחים את המרכיב המרכזי במרחב, ואף נוצלו לשם מטרות כלכליות (הנעת תחנות מים ליצירת מקורות אנרגיה, גדיעת עצים לשם יצירת מקור הכנסה) בעוד כיום ההיררכיה השתנתה. (116)
מבחינת גבולות הטריטוריה, מזהים המחברים את הגבולות של ה- wigger city תוך שימוש בסופרפוזיציה של מקומות ישוב ותשתיות. הם מודעים ומודים בכך שיש חלקים במרכז שקשה לתחום לגביהם גבולות חיצוניים אלא רק גבולות פנימיים. (118-119)
מבחינת שדות המרכזים, מנתחים המחברים את המרכיבים השונים של המרכזים ומאפיינים אותם – מרכז אחד למשל כקומפקטי ובו מגוון רחב של פעילויות, מבנים, ובכך מאפשר לתת מענה לצרכים שונים, לצד מרכז הסטורי יחיד. Node אחר שמאופיין היה בעבר שני מרכזים קהילתיים של שתי ערים. כיום מדובר על מרכז אחד המתחבר בין שני חלקיו באמצעות נתיב כבישים מרכזי. לדעת המחברים ישנה תחרות כלכלית בין שני תתי המרכזים ההלו בתוך ה- Node המובילה לפגיעה במרכזים ההסטוריים שלהם. (120).
מבנה ה- Nodes מנותח גם הוא מבחינת הגיאומטריה של המרכיבים השונים, המעידה על אילוצים בפיתוח, על היצמדות של החלקות לנתיבי גישה וכן מראה גם היכן הגיאומטריה עדיין זקוקה לפיתוח ויש לה פוטנציאל לפיתוח עתידי.
מבחינת ניתוח שימושי הקרקע- המחברים מבדילים בין איזורים בלתי שמישים, לאזורים מבונים, לאזורי יער ולאזורים חקלאיים. הם מתבוננים על פריסת החקלאות וה- Fallow land ומבחינים כי ישנם איזורים רבים בהם חלקות החקלאות הנן מבוזרות ומפוזרות וסוגר עליהן מרחב בנוי. את אלה הם מזהים למשל כפוטנציאל לפיתוח עתידי.
הניתוח המורפולוגי של העיר , מוביל את המחברים למסקנות שונות לגבי האיכות של העיר מבחינה הקטגוריות שהם איפיינו במודל ה- Netzstadt -
הזהות של הWigger city – המחברים מצביעים על אובדן זהות כללי – בעבר היו חמש קהילות מובחנות שגדלו פיזית זו כלפי זו. חלקן מקושרות רק באמצעים מכניים טכניים של כבישים אך אין להם קשרים פיזיים ואין להם נקודות אחיזה משותפות במרחב. המחברים מעלים תופעה נוספת של "גירוש" פונקציות רצויות והכרחיות רבות כגון חנויות ומרכזי קניות לפאתי הערים כאינדיקציה לבעיה של זהות עירונית וקהילתית.
מגוון – המחברים מבחינים בשכונות קטנות שצצו בפאתי העיר ומראות לכאורה על מגוון ביחס לעיר הגדולה אך בסה"כ הם טוענים כי גם "העיר הגדולה" עצמה אינה כה גדולה, היא מראה על מונוטוניות של סביבה בנויה הנראית אחידה מבחינת הגובה וגודל הבנינים ללא היררכיה בהם, ומבלי שאיזושהי קהילה בתוך תת המרכזים תיקח את תפקיד ההובלה.
גמישות – המחברים נותנים דוגמא לכך שכלל העיר היא לכאורה נגישה, מה שנותן גמישות רבה ביותר למי שבא אליה אך גם למי שנמצא בה,. לדעתם, יחד עם זאת, יש עדיפות לרכבים פרטיים על פני הולך הרגל או רוכב האופניים מה שיוצר למעשה חוסר גמישות. ניתן להגיע למסקנת גמישות\אי גמישות גם תוך השוואה במאפייני אחרים ולאו דווקא לענין נתיבי התחבורה.
יעילות משאבית – נמדדת למשל בצפיפות הבניה, מבנה, וסוגי הטריטוריה. מסקנת המחברים היא שהצפיפות הנמוכה, העובדה כי פני השטח נחרצים ביותר מדי כבישים ונתיבי תחבורה – כל אלה מראים על חוסר יעילות בניצול הקרקע.
רמה של יכולת לכלכל, מבחינה עצמאית – על פניו נראה כי יש לאיזור פוטנציאל לעצמאות כלכלית. יש הרבה שטחים חקלאיים אך התעשיה הפכה להיות מגוונת יותר ואינה מתמצה רק בתעשיית עץ.
בחירתם של אינדיקטורים מורפולוגיים בשיטת ה- NetzStadt
המחברים מציינים כי יצירת צורה והשתנות הצורה של אלמנטים בעיר הרשת היא נושא למעקב וניטור. אינדיקטורים שונים מסייעים בכך.
· צפיפות בניה – ניתן להבחין בה בקלות יחסית. נמדדת על פי שטח הרצפות הבנוי והסגור בחלליו. אינדיקטור זה מסייע לנו בעיצוב עירוני שכן כדי להגביר את יעילות ניצול המשאבים (קרקע), יש להבחין בצפיפות מינימלית. ישנו רף מסוים של צפיפות בניה המעיד על קומפקטיות ועל יעילות משאבית (136).
· Shredding – קיטוע- מדד זה מודד את אופן החלוקה של איזור לחלקות משנה. ניתן ליישמו בסקאלות שונות. מתאר את המידה בה טריטוריה נחצית ונחלקת לחלקים קטנים. ככל שמידת הקוהרנטיות קטנה יותר באיזור מסוים, המשמעות הנה שהוא נחצה ליותר חלקים על ידי גבולות חלקה, על ידי תשתיות ועל ידי גורמים אחרים (נהרות למשל). אינדיקטור זה מראה על מידת הקשר בין שדות שונים. יתכן מאוד שאזורים יחצו על ידי תשתיות, כבישים ועוד, מה שיהפוך אותם לנגישים יותר אך מבחינת הקשר, האפשרות לנוע בין שדות אחרים שלא נחצים – האפשרות הופכת קשה יותר בשל ארגון בעייתי של המרחב (קשיי נגישות, מעבר מידע).
· גרנולציה – Granulation – המספר והגודל של גופים ביחס לשדה הנבחר. מראה גם את יחס הערבוב (mixing ratio) בין הגופים השונים הנבחנים בחלל. הגרנולציה מאפשרת לבחון במרחב את מידת ה- Permeability – היינו את מידת התנועה של אנשים, של אור, של אוויר ושל קול. מיקום של בית רב קומות ליד בית בן קומה אחת יוצר בעיות פיזיות ופסיכולוגיות ומשפיע כמובן על מידת התנועה. למידת היחס בים עצמים וגודלם במרחב יכולה לסייע בבחירת הגרנולציה העדיפה לאותו איזור.
· נגישות – (134) – מידת הקשר שבין מקום מסוים לבין המערכת מסביבו, האנשים מסביבו, המוצרים והמידע מסביבו. הכוונה : מדידת נגישות ממקום מסוים ונגישות אל מקום מסוים. לדעת המחברים יש מקומות שמקושרים יתר על המידה למקומות אחרים, וישנם מקומות עם קשרים לא מספקים. קשרים לא מספקים יוצרים תופעות שונות לא רצויות כגון פליטת גזים במקרה של שכונת מגורים המקושרת בכביש אל המע"ר.
המחברים מציעים משוואות לחישוב כל אחד מהאינדיקטורים הללו. במודל עיר הרשת, הארכיטקטורה של המקום, של הטריטוריה, הינה מובנת ככזו הנמצאת במעבר ובשינוי מתמיד. עיר הרשת נחווית כמשהו הנמצא בתנועה כל הזמן, כתהליך של שינוי. האינדיקטורים המורפולוגיים מסייעים לנו להבין נקודות חוזק וחולשה במרחב וכיצד ניתן לעצבן ולחזקן מחדש במרחב. צורות הרשת של אורבניות גלובלית ומקומית (135) מתאפיינות באמביוולנטיות ובאי יציבות רבה מאד. שיווי המשקל נע בין קטבים : בין מגוון באמצעות דיפרנציאציה לבין אחידות דרך סטנדרטיזציה. בין יצירת Surplus באמצעות סינרגיה, לבין הפחתת ערך . שיווי המשקל משפיע על אורבניות בדרכים שונות.
המחברים טוענים עוד כי קשה להעריך ולשפוט לחלוטין את התהליכים האיזוריים באמצעים כמותיים ובאמצעות האינדיקטורים הללו, אולם הם מסייעים בהבנת פני השטח, והתהליכים האורבניים המתרחשים.
הכלים הפיסיולוגיים
כמו בני אדם, גם מערכות אורבניות זקוקות לאנרגיה ולחומר כדי לכלכל את עצמן. מדובר על טובין פיזיים (156) קרי Physical goods . במערכת הביולוגית אנו מדברים על מטבוליזם – השימוש שהגוף עושה כדי לייצר אנרגיה מתוך חומרי גלם המסופקים לו. המדע העוסק בכך הוא הפיסיולוגיה. בדומה ניתן להבחין ויש להבחין במטבוליזם של מערכות עירוניות . במודל עיר הרשת אנו לפיכך שואלים כמה שאלות –
1. איזה משאבים קיימים בתוך המערכת? (בד"כ – "משאבים" = מים, מזון, אנרגיה, חומרי בניה).
2. איזה משאבים נלקחיים מחוץ למערכת \ לטריטוריה הנבחנת?
זיהוי זרימה של אנרגיה וחומרים
המחברים נותנים דוגמא של בית מגורים עבור משפחה אחת. יש לבחור לדעתם את האוביקט הנבחן (בית), את זמן הבחינה (שנה למשל) ואת החומר הנבחן (מים) – בדוגמא של בית מגורים המים כמקור \ משאב משמש לרחיצה, כביסה, שירותים, מטבח, ניקיון ועוד. ניתן למפות שימושים וגם לכמת את כמות המשאבים הנכנסת לתוך הבית וזו היוצאת ממנה באמצעות שפכים וכד'.
המחברים מודים כי לא ניתן למפות את כל המערכות הפיסיולוגיות באיזור נתון. אנשים החיים בסביבה בנויה משתמשים בחומרי גלם רבים, לאינספור תהליכים ובמגוון רב של מוצרים. מערכות אורבניות מייבאות מוצרים מבחוץ ואינן פועלות במערכת סגורה. הם מביאים דוגמאות לדרך בה באמצעות מודל עיר הרשת ניתן למפות איזורים שונים – למשל, מבחינת צריכת האנרגיה של משקי בית, לעומת תעשיה, לעומת תחבורה, לעומת תהליכים חקלאיים. ניתן ליצור מיפויים (שוב, בהתבסס על ניתוחים כמותיים מדעיים) של הערך התזונאי שמתקבל ביחס לאנרגיה המושקעת ביצירת מקורות המזון. כמו כן ניתן לראות כי מגוון פעילויות פיסיולוגיות שונות הן בעלות השלכה מבחינת האיזורים הפיזיים שהן מצריכות – למשל , אכילה מחייבת שדות חקלאיים ומפעלי תעשיה ליצור ואריזת המזון. פעילויות אחרות מחייבות שימוש שונה במשאבים אחרים – ניקיון, מגורים הנן פעילויות המשתמשות הכי הרבה במים על פי המחקר (ביחס לפעולות פיסיולוגיות אחרות).
אינדיקטורים פיסיולוגיים עבור שיטת "עיר הרשת"
במודל עיר הרשת אנו מזהים ראשית את המרכז, ה- node כנקודת מוצא. יש לחשב צפיפויות וזרימות, אך המחברים מודים כי במערכת עירונית מורכבת לא ניתן לחשב את כל הצפיפויות והזרימות של אלמנטים במרחב. לכן ההתבססות היא על בניי אדם כנקודת מוצא קלה יחסית לחישוב נתונים פיסיולוגיים ולאיפיון. האינדיקטורים השונים שנבחרו לשיטת עיר הרשת הם:
-- צפיפות אנשים: inhabitants . הכוונה לצפיפות במקומות מגורים ולא בבניני משרדים. המדד הוא בד"כ אנשים פר קמ"ר.
-- צפיפות מקומות העבודה. היחס בין מקומות העבודה לבין צפיפות האנשים הנכללים הכוח העבודה באותו המרכז (ה- Node). יחד עם זאת, המחברים מודים שמדד זה מודד את הפוטנציאל הכלכלי של מקום ולאו דווקא את יכולתו הכלכלית בפועל, שכן יתכן מאוד ואזור נתון יאופיין ביחס טוב של צפיפות אנשים וצפיפות מקומות עבודה, אך רוב העובדים לא יגיעו בכלל מאותו מרכז\ איזור.
-- צפיפות שירותים שונים – מודד את היחס בין מס' האנשים העובדים במגזר השירותים מול מס' האנשים באותו מרכז.
-- צפיפות מוסדות. גם פרטיים וגם ציבוריים. מס' המוסדות ביחס למס' התושבים באותו מרכז. הכוונה במוסדות : שווקים, בתי ספר, בתי חולים, מועדוני ספורט, תחנות רכבת ומוסדות תחבורתיים אחרים, בתי קולנוע, מוזיאונים, תיאטראות.
-- זרימה של כוח עבודה. היחס בין יוממים נכנסים ליוממים יוצאים לשם עבודה.
-- זרימה של סטודנטים. היחס בין יוממים – סטודנטים נכנסים ליוצאים מתוך ה- node.
-- זרימה של לקוחות צרכניים.
-- זרימת מידע.
לסיכום, מאפיינים פיסיולוגיים ניתנים לאפיון כמותי. נקודת היחוס היא המרכז וממנה מודדים את הזרימה אל ומתוך המרכז. יחד עם זאת, לדעת המחברים, אין להסתכל בהתבוננות חד מימדית על טובין אינדיוידואליים כגון מקורות אנרגיה, או על תעשיות יחידות (חקלאות, בניה) ויש לאמץ מבט רחב ככל הניתן.
מערכות פיסיולוגיות נוצרות כתוצאה מפעולה אנושית. ניתן לסווג את המאפיינים שלהן באמצעות חמשת הקריטריונים לאיכות אורבנית שנדונו לעיל (יעילות משאבית, עצמאות כלכלית וכד'). המערכת הפיסיולוגית הנוצרת נבחנת אמנם על פי ה- Node אך היא אינה תלויה בהכרח בסידור הטריטוריאלי אלא בעיקר בכמות ואופן השימוש הטריטוריאלי. שינויים בסדר הטריטוריאלי אינם בהכרח משנים את המאפיינים הפיסיולוגיים. (179)
אם כן, מודל עיר הרשת מחייב ומאפשר עבודה אינטר-דיסציפלינרית. ראשית, אנו מציבים בעיה בתוך הרשת העירונית שיש לפותרה. הבעיה מוגדרת על פי המשימה העירונית שיש למלא. הדיסציפלינות השונות (ארכיטקטורה, גיאוגרפיה, מדעים) מסייעות בהגדרת הבעיה. שיטת עיר הרשת בנויה כך שגם דיסציפלינות אחרות ניתנות לשילוב כגון כלכלה, מדעי החברה כאשר המטרה ארוכת הטווח הנה ליצור הבנה מלאה של המערכת כדי לסייע בטיובה על ידי מערכות חוקיות, מנהלתיות וכד' ; כמו כן ליצור מטבוליזם מתאים ברמה הגלובלית והרגיונלית . עם זאת, מבקשים המחברים להדגיש כי שיטת עיר הרשת לא נועדה לפתח מטרות איכותיות חדשות אלא רק לסייע בהגשמת מטרות שמקבלי ההחלטות מבקשים להשיג. במובן זה, מדובר על שיטה תלוית ערכים המונפקים מראש.
עיצוב העיר באמצעות מודל עיר הרשת נועד לענות בין היתר על השאלות הבאות: כיצד ארבע פעילויות מרכזיות (אכילה, ניקיון, מגורים ועבודה, תקשורת ותחבורה) באות לביטוי פיסיולוגי ומורפולוגי בשלושה אלמנטים של רשת המקושרים ל- 6 טריטוריות (ישוב, תשתית, חקלאות, יער, מים, Fallow land ) ולארבעה משאבים עיקריים (מים, מזון, אנרגיה, חומרי בניה). עוד שואלת השיטה, איזה השפעות יש למאפיינים הללו על איכות עירונית הנמדדת על ידי קריטריונים של זיהוי, מגוון, גמישות, עצמאות , ויעילות משאבית. (עמ' 183- תרשים זרימה). מדידה זו על פי חמשת הקריטריונים מאפשרת לזהות חוזקים וחולשות בטריטוריה הנבחנת.
השילוב של כלים מורפולוגים ופיסיולוגים ב"עיר רשת" יוצר את הבסיס לפעולות רקונסטרוקציה בעתיד. יחד עם זאת מודים המחברים כי אין בשילוב של כלים אלה בלבד כדי לממש פרויקטים קונקרטיים (247).
ישום מודל "עיר הרשת"
המחברים לוקחים את איזור צפון לוצרן ומדגימים כיצד העקרונות שלמעלה מיושמים.
הספר מלא בדיאגרמות ומפות רבות המראותת כיצד באיזור הנבחן ניתן לנתח מאפיינים רבים ושונים שנסקרו למעלה, בין היתר פיזור האוכלוסיה, איזורי צפיפויות, זרימת עובדים, גרנולציה ועוד.
המחברים מתווים חמישה צעדי מפתח בשיטה, המסכמים אותה:
קביעת מתחם הפרויקט (project perimeter). לדעת המחברים יש לקחת בחשבון כי מתחם הפרויקט ייקבע ויושפע תוך שימוש בגבולות פוליטיים מנהלתיים כדי לסייע באיסוף מידע סטטיסטי מאותו מחוז וכד'. מתחם הפרויקט הוא חלק ממתחם ההתבוננות הכללי שלנו (observation perimeter). לפני קיבוע מתחם פרויקט לבחינה יש להתבונן על המכלול, לזהות את הרשת בתוך המכלול העירוני שמחוצה לו, יש לזהות את המרכזים השונים במתחם ההתבוננות הכללי ולזהותם. זיהוי הרשת, כלומר, זיהוי מרכיביה-
Nodes
Connections
Borders
זיהוי הרשת על פי מאפיינים פיסיולוגיים. אנו בוחנים היכן מתקיימות פעילוית שונות, היכן המרכזים, היכן נקודות הקישור והמעבר בין מרכזי ערים בתחום מתחם הפרויקט, היכן נמצאת צפיפות בניה, היכן צפיפות מקומות העבודה וכד'. היינו – היבט פיסיולוגי של הרשת. במסגרת זו אנו עוקבים אחר ארבע פעילויות-
· To nourish and recreate
· To clean
· To reside and work
· To transport and communicate
וכן אנו עוקבים גם אחר משאבים המשמשים את הפעילויות הללו –
· מים.
· מזון
· אנרגיה.
· חומרי בניה.
במסגרת של 6 סוגי מיונים לטופוגרפיות (הארכיטקטורה של הטריטוריה):
· מים
· יער
· ישוב
· חקלאות
· תשתית
· Fallow land
(דיאגרמה – עמ' 189).
הערכת המאפיינים האורבניים על פי חמשת הקריטריונים של המודל.
לאחר ניתוח וזיהוי המאפיינים המורפולוגיים והפיסיולוגיים השונים, ועל בסיס ההערכה הראשונית שלהם, אנו שואלים אילו מרכיבים ברשת הנבחנת תורמים לחוזק או לחולשה של האיזור הנבחן? איזו מנקודות החוזק מדגימה יכולת להתפתח ולהתחזק? חמשת הקריטריונים של המודל, להזכיר, הינם:
· מגוון.
· יעילות בניצול המשאבים.
· עצמאות כלכלית של האיזור הנבחן.
· זיהוי \ הזדהות.
· גמישות.
ההערכה הנזכרת משמשת בשלב הרביעי לקביעת מטרות לפיתוח. השאלה נשאלת , מי קובע את המטרות? הקבוצות העתידות להיות מושפעות . לדעת המחברים תהליכי שיתוף יכולים לסייע למקבלי החלטות להבין את האחריות המוטלת עליהם. תהליך כזה פותח על ידי המחברים בכל הנוגע ל- Wigger city – מדובר על שיטת השתתפות בשם ה- Synoikos Method.
בחירה בפרויקטים אורבניים בתהליך פיתוח מחדש. אנו שואלים בהקשר זה אילו פרויקטים יסייעו במימוש מטרות הפיתוח שהגדרנו בשלב 4 שלמעלה. המחברים מעוניינים בפרויקטים אשר יקדמו הבנה, חזון או למעשה אסטרטגיה אחת גדולה. "אסטרטגיה" -מתארת התנהגות סוציו-פוליטית אשר יכולה לסייע במימוש המטרות שהוצבו, בתוך תקופה של שני דורות. יש לדאוג שהפרויקטים יקודמו באופן המשכי על ידי גורמים אחראיים (222).
המחברים מעירים כי תהליך פיתוח אורבני כרוך במו"מ. לא ניתן לדעת מראש איזו אסטרטגיה היא הטובה ביותר לצורך מימוש המטרות שהוצבו. אסטרטגיות טובות צריכות להיות פתוחו וגמישות מספיק כדי להתאים לשינויים שיש לבצע במהלך ישומן.
לגבי צפון לוצרן –
המחברים מנתחים איזור גיאוגרפי זה מאספקטים שונים.
מטרתם , ה- Design Goal שלהם הנה לממש פרויקטים שמחוללים מאפיינים עירוניים חדשים. פרויקטים אלה יכולים להיות מכוונים להתממש למסגרות זמנים שונות. הם לאו דווקא נועדו לתת מענה לסיפוקים מיידיים (188).
לשם כך עלינו להגדיר את הבעיה בטריטוריה שאנו בוחנים.
במודל "עיר הרשת" , מזכירים המחברים, המערכת העירונית בכללה נבחנת במס' צעדים שהוגדרו לעיל.
איך אנו מעונינים לשנות את העיר ומה אנו לא מעונינים לעשות בה?
איך חיי היום יום בה ועקבות של הסטוריה ותרבות יכולים להתעצב באופן בו יהפכו את החיים של התושבים לברי משמעות?
איך ניתן להשתמש במשאבים רגיונלים וגלובליים כדי להגיע לפיתוח בר קיימא של העיר?
אילו פרויקטים ואסטרטגיות ייבחרו כדי להגיע למטרות?
הם מעירים כי האיזור נבחר באופן שיחפוף גבולות מנהליים ופוליטיים, והכולל איזור אחיד מבחינה נופית והסטורית. הם שואלים, לאחר סקירת תנאים תרבותיים ואפשריים במקום, אילו שיפורים ניתן לעשות כדי לשפר את זהות המקום? אילו אסטרטגיות ניתן לאמץ כדי להביא לשיפור בטווח של שני דורות?
השאלה על פי המודל ניתנת לניסוח אחר: בהתבסס על תנאים ונתונים קיימים בצפון לוצרן, איזה סוגים של גמישות, יעילות משאבית, מגוון והזדהות, ואיזו מידה של עצמאות יכול האיזור להרוויח ?
למטרות הדגמה בלבד, המחברים משתמשים ב"urban identity" ככלי להדגמת השיטה ואינם מדברים על יעילות משאבית, מגוון, הזדהות, ועצמאות.
אם כן, שאלתם לצורך ההדגמה הינה כיצד ניתן לשפר את הזהות האורבנית בלוצרן צפון, על ידי מודל עיר הרשת?
המחברים נותנים דוגמאות ל- 5 פרויקטים שבכל אחד מהם יושמו 5 הצעדים של מודל הרשת כדי להגיע ליעד של urban identity שהוא, כזכור, אחד מהקריטריונים האיכותיים של מודל עיר הרשת.
צפון לוצרן- דוגמאות שונות לפרויקטים:
Emmenau
מטרת הפרויקט הינה לתגבר את המאפיינים המקומיים ולמצוא פתרון לאיזור הנטוש, או הבלתי מנוצל (ה- fallow land) שעל גדול נהר ה- Emme . איזור זה נמצא בתווך שבין 3 ערים קטנות ועל כן יש בו פוטנציאל להפוך למרכז חדש. מרכז רגיונלי – regional node . המקום הבלתי שמיש הנ"ל צריך להיות מנוצל לתשתית ציבורית , להיבנות ולהתארגן מחדש בשלבים. העיצוב הוא תגובה להסטוריית הישוב, לקומבינציה המצויה בו של נוף אל מול הרושם הויזואלי הבלתי מספק של מקומות שונים (unsatisfactory visual impression ) (224). קיים במקום פוטנציאל גדול יצירת מרכז חדש- זאת בהתחשב בניתוח מורפולוגי שנעשה המראה כי המקום מאופיין במס' גדול של תושבים, צפיפות בניה גדולה יחסית, ונגישות תחבורתית. המחברים מנתחים כיצד חלק נכבד מתוואי הנהר מכוסה על ידי פונקציות בעייתיות ומטרדיות. לדעתם ניתן לארגן מחדש את המרחב וליצור זהות על ידי מיקום פעילויות ציבוריות קרוב יותר למים.
Reusspark
מדובר על איזור רחב למדי המשמש כפארק לפעילויות שונות בשעת הפנאי. משמש כמה ערי משנה באיזור. המחברים מזהים אותו כבעל פוטנציאל להרחבה ולשמירה על הקיים, אגב הוספת פעילויות חדשות. המחברים מנתחים את הפעילויות הללו מבחינת טיפוס, כמות האנשים המשתמשים, זהות גילאית שלהם, האם מדובר בפעילות כל השנה או בחודשים מסוימים, האם מדובר בפעילות פנים או חוץ. על פי הניתוח המקיף הם מגיעים למסקנות לגבי המגוון הקיים והמגוון העתידי שיש לפתח.
Synoikos method
שיטה להשתתפות ציבורית שהמחברים פיתוח לשם מתן מענה על חלק מהשאלות שמודל "עיר רשת" מציב. לאחר ניתוח מורפולוגי ופיסיולוגי של תנאי השטח, על פי "עיר רשת" ניתן להציב שאלות, מטרות , פרויקטים ואסטרטגיות למימושן. את זאת ניתן להשיג בתהליכים שיתופיים בהם מביעים התושבים עמדתם לגבי המטרות הללו. יש אח"כ לתרגם את רצונות התושבים, שוב, לשפת "עיר הרשת".
שיטה זו נובעת מהעובדה כי בעיות מקומיות משפיעות על הרבה מאד אנשים. שיטות מסורתיות דמוקרטיות לקבלת החלטות, לא תמיד משיגות את התוצאות ולא תמיד מביאות להגשמת רצונות מ"השטח". התושבים הם שצריכים להכריע על חלוקת המשאבים, על ניצולם, על מה ייבנה ואיפה וכיצד זה ישרת אותם.
ראינו שה- Netzstadt , היינו שיטת עיר הרשת, נועדה למצוא מאפיינים פיסיולוגים ומורפולוגיים. אחרי זיהויים היא למעשה נותנת את הפלטפורמה לאפשר שינוי, פיתוח והשתנות , היינו הזדמנויות לשנות את התנאים הקיימים. אך אין היא אומרת דבר על אילו תנאים יש לשנות ואילו תנאים יש להותיר. לשם כך באים התושבים.
השיטה יוצרת שיתוף בהגדרת מטרות ופרויקטים שיש לממש כנגזרת של המטרות הללו, אך השיטה גם מהווה קטליזטור להעלאת מודעות לתהליכים אורבניים המתרחשים בקהילה ושהקהילה לא בהכרח מודעת להן. המחברים מודים עם זאת שהשיטה אינה מתאימה לפתרון קונפליקטים אקוטייים (287). עם זאת השיטה מאפשרת הזדמנות לאזרח להביע את דעתו, במסגרת זמן סבירה (סדנאות בנות יומיים לערך) ועל כן גם יעילה, אם כי תובענית. מדובר על סדנאות סצנריו – Scenario workshops שבהן אינדיוידואלים מסוימים מפתחים תרחישים לטווח הרחוק המחוללים פרויקטים ומאפשרים להבין את הקשרים ההכרחיים לאיזור בכללותו.
התהליך נועד להגשים את המטרות הבאות:
הבנה של חולשות וחוזקים של המצב האורבני.
הצבת מאפיינים שמעונינים להשיג.
סקיצות של פרויקטים לדוגמא שנועדו להביא את הפיתוח האורבני לכיוון הנדרש.
נטילת אחריות על ידי המשתתפים.
המטרות הללו מחייבות תנאים מסוימים :
יש למצוא קבוצת אנשים קטנה מהאיזור בעלי אישיות בולטת . אנשים "מקושרים" לשטח ולאנשים האחרים והמכירים את הנפשות הפועלות בישוב שלהם.
חשוב שהאנשים הנבחרים (בערך 50) יהיו בעלי יכולת תיקשור, בעלי מוטיבציה, ושיבואו ממגוון תחומים (פוליטיקה, אומנות, עסקים). כדאי שיהיו בעלי יכולת להיות "מכפילים" (multipliers) בסביבה המקומית שלהם.
יש צורך בהנחיה מקצועית, כדי שהסדנאות לא תארכנה יותר מיומיים. יש צורך למנות אנשים שיתעדו, יתכתבו את ההצעות ויטפלו בלוגיסטיקה. מנחים מקצועיים אלה גם צריכים להכין ולהעביר למשתתפים 10 ימים מראש את חומר הרקע לסדנא. חומרים אלה צריכים לכלול תרחישים אפשריים 50 שנה קדימה לאיזור. בסדנא הראשונה מושגות 2 המטרות שלעיל. בסדנא השניה ניתן להציב ולהשיג את מטרות 3-4.
על קבוצות הדיון להציג דו"ח של ממצאיהם. לכל קבוצה ממונה moderator על ידי המארגנים שתפקידו לדאוג שהקבוצה תישאר ב"פוקוס" , תנפיק דוח שיאפשר השוואה לדוחות אחרים של קבוצות דיון אחרות. לכל משתתף ניתנים חמישה קולות הם הוא יכול לדרג את הפרויקטים המוצעים של קבוצות דיון אחרות (סטיקר שחור לשלילתם וסטיקר אדום לחיוב).
המחברים נותנים דוגמא כיצד יושם המודל ההשתתפותי שלהם בתהליך קבלת ההחלטות ב- Wigger city . התושבים חולקו לקבוצות , ונדרשו למצוא\ לרשום מאפיינים חיוביים ושליליים המרכיבים את הזהות המקומית. באמצעות הדיעות לגבי מרכיבים חיוביים ושליליים, קל יותר היה לקטלג את התרומה האפשרית של פרויקטים מוצעים. כמו כן חולקו המשתתפים לקבוצות עבודה לפי נושאים שמעניינים אותם יותר (בהתבסס על שאלון שנערך טרם הסדנאות). הנושאים שחולקו לקבוצות – מראה העיר, מבנים פוליטיים, משאבים איזוריים, זהות איזורית.
