ברלין . אינה "יפה" כמו ברצלונה, או "רומנטית" כמו פריז. אך עם זאת מרתקת. מרתקים עוד יותר הם התהליכים העירוניים שעברו על העיר ב- 20 השנים האחרונות מאז נפילת החומה ואיחודה. טיול ברבות משכונותיה של ברלין לא מרמז על כך שהם היו בעבר חלק ממזרח העיר. במובן זה האינטגרציה ניכרת למדי, אך כמובן שקיימות שכונות רבות בהן ניכרת עדיין ההזנחה כמו גם אותות הבניה הסוציאליסטית הטיפוסית - מגה בלוקים שיכוניים שעשויים אולי להכאיב לעין המתייר (ראו תמונה משמאל).
עם זאת, הרשויות השקיעו מיליוני אירו בשדרוג התשתיות, השטחים הציבוריים הפתוחים ובשיפוץ מאסיבי של השכונות השונות. ההולך בקרבת כיכר פאריז שלמרגלות שער ברנדנבורג יבחין בעבודות החפירה לקו רכבת תחתי חדש שמתבצעות, וההולך ברחובות לא יכול שלא לשים לב לתוספות הבניה, ולשיפוצים שעברו מרבית הבתים. העיר כולה כמרקחה, תהליכים מתרחשים בה ללא הפסק, גם אם חלקם נתונים לביקורת ציבורית נוקבת, בעין הסערה (ברלין מצויה בגרעונות אסטרונומיים, חלקם בשל "פלופים" תכנוניים שונים).
טיול ברבעים המתברגנים של פרידריכסהיין (מימין), קרויצברג ופרנצלאוואר יכול להעיד על הטיפוח העירוני הבלתי פוסק בברלין, כמו גם על תשומת הלב לפרטים עיצוביים, ולהפיכת בתי השיכון והבתים האפורים והזנוחים, לפינות צבעוניות ומושכות.
למעלה: רח' קופרניקוס ברובע פרידריכסהיין בברלין- חגיגה של צבעי פסטל ושמיים.
נראה כי במרבית מרובעי המגורים הדומיננטיים לא נפרצה הרקמה העירונית ונשמר הקונטקסט , גם לאחר איחוד ברלין. השאיפה היתה לחדש את הקיים, או לבנות מחדש ברוח הקיים, ולאו דווקא ליצור נסיונות ארכיטקטוניים ברבעי המגורים. עם זאת אין לשכוח כי לתהליך השיקום היו שותפים אדריכלים רבים אשר במקומות שונים בעיר תרמו את תרומתם המודרניסטית והאקסטראווגנטית לאדריכלות המקומית, כגון עיצוב הפנים של בנק דה-צה (פרנק גרי) או עיצובו של המוזיאון היהודי (דניאל ליבסקינד). והרשימה קצרה עוד מלהכיל.
(משמאל: כיכר פאריז שליד שער ברנדנבורג. הכיכר מהווה כיום אבן שואבת לתיירים, ומכילה מבנים בעלי פונקציות ציבוריות שונות החל ממלון אדלון המפורסם וכלה במוזיאון קנדי. שער ברנדנבורג שהיה מיותם, זנוח והרוס בכיכר במשך כל ימי המלחמה הקרה, הפך יחד עם הכיכר לפנינה אמיתית. הכיכר שומרת על גובה אחיד למדי של מבנים בגובה של 5-7 קומות. מרבית המבנים הנם חדשים, ואוחזים את החלל שבכיכר בצורה מיטבית באופן שמעניק לה תחושה של מקום. )
מרכז העיר והרובע הדומיננטי של אונטר דן לינדן עבר גם הוא תהפוכות.
הדוגמא שבצד שמאל ולמטה מראה על מבנה מודרניסטי בעל פסדת בטון שנוספו לה פאנלים אורכיים יחד עם חלונות צבעוניים אשר מעניקים
לחזית האפורה חיים, ואוחזים את חלל הרחוב שבסמוך על ידי
רובע הדיפלומטים הסמוך לרייכסטאג ולפארק הטיגרדן, הינו פלא אדריכלי נוסף שלא כדאי להחמיצו. נדמה כי בתי השגרירויות השונים עורכים תחרות ביניהם בבנין המעוצב ביותר. בתי השגרירות הסקנדינבית מעוטרים בתריסי טורקיז מתכווננים דרכם ניתן לשלוט במידת האור הנכנסת לחלל הפנימי בבנין. אולם הרובע גם מאכלס בתי מגורים דוגמת זה המוצג בצד שמאל. הפיתוח מציג בתים בחתך של 7 קומות ובנסיגה בקומה עליונה המציגים כיצד ניתן להתמודד עם שאלת המסה באפקטיביות מרשימה.
נראה כי יצירת חללים עירוניים איכותיים נותנת את אותותיה גם בחיי החברה. 
קשה שלא לראות את הכיכרות השוקקות בסופי שבוע במקומות מפגש אקראיים
יותר ואקראיים פחות. נדמה כי לשיקום העירוני שעברו איזורים רבים היה יד ורגל בהפיכתה של ברלין לפאריז החדשה- מרכז תרבות אירופאי דינמי בהתהוות.
שמאל: כיכר ברובע שנברג ביום שבת אחה"צ.
שמאל: כיכר ברובע שנברג ביום שבת אחה"צ.
למטה: מערב קרויצברג: רחוב מרינגדאם.
רשם: ניר מועלם
