מעבר לרחוב יפת שבקצה השכונה- הים. במרחק הליכה קצר. משיחות שקיימנו עם תושבים נשים גברים וטף, עולה כי הים משמש נקודת אחיזה לכולם. ההליכה הקצרה הופכת אותו ליעד אטרקטיבי ששכונות רבות אחרות היו יכולות רק להתקנא בו. נראה כי חלק מהבנינים ברחובות המובילים לים אימצו אותו - בהוצאת ספסלים לרחוב הפונים כלפי הים למשל. קיום הים וקרבתו הוא ענין אסטרטגי. בשיחות עם תושבים עולה כי הם רואים בו מקור משיכה ובילוי. יתכן ולינץ' היה רואה בו איזו שהיא focal point או Landmark. נראה גם שתושבים מהשכונות הסמוכות עוברים בשכונה בדרכם לים וכך היא הופכת לנקודת משיכה או נקודת מעבר לעשרות תושבים אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה